מרחב הרב מנהל/ת - נועם יעקב הכהן

מוזיקה בימי בין המצרים אחת השאלות הנפוצות ביותר בימים אלו היא שאלת שמיעת מוזיקה. מותר או אסור? האם יש הבדל בין הופעה חיה לבין מוזיקה מוקלטת? האם יש הבדל בין מוזיקה שקטה למוזיקה רועשת? האם יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים? ועוד ועוד... אשתדל לעשות מעט סדר בדברים בקיצור נמרץ. במשנה או בגמרא וכן בספרי הפוסקים במשך מאות בשנים אין הלכה העוסקת באופן ישיר בשאלה זו. מדוע? מפני כמה סיבות. ראשית, ישנו דיון כללי לגבי מוזיקה במשך כל השנה מאז חורבן בית המקדש. מאז החורבן גזרו בכלל על 'כלי שיר'. שנית, צריך לזכור שמוזיקה מוקלטת לא הייתה עד לפני כמה עשרות שנים בלבד. המוזיקה שהייתה מנוגנת הייתה 'מוזיקה חיה' ובדרך כלל היה זה רק באירועים מיוחדים – ימי שמחה, חתונות וכדומה. בימינו המוזיקה היא חלק בלתי נפרד. החל מכל תכנית רדיו, בכל רכב יש דיסקים או דיסק און קי שעליו מאות שירים, ואפילו צלצולי טלפון שהם מוזיקת שירים (רינגטונים). בספרות הפוסקים בני זמנינו מצאנו דעות שונות. והסיבה לכך קשורה במה שכתבתי. הרבה מהפוסקים בני זמננו כמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב משה פיינשטיין זצ"ל פסקו שיש לאסור שמיעת כל מוזיקה. בין אם היא מוקלטת ובין אם היא הופעה חיה, בין אם מוזיקה שקטה ועצובה ובין אם מוזיקה שמחה. וזה מפני שבעצם היה צריך שכל השנה נאסור זאת אלא שאנו נוהגים להקל במשך השנה – ראוי בימים אלו שננהג באיסור זה. יש פוסקים ביניהם הרב מלמד שכתבו שיש להבדיל בין 'מוזיקה חיה' לבין מוזיקה מוקלטת. וכאן יש הבדל בין הזמנים השונים. עד ראש חודש אב ניתן לשמוע מוזיקה רגילה אך ראוי להימנע ממוזיקה רועשת. אך מראש חודש אב ראוי ונכון לשמוע רק מוזיקה שקטה המעוררת את הלב. לגבי שמיעת מוזיקה תוך כדי תכניות ברדיו שבין קריינות לקריינות משדרים שיר כזה או אחר – ניתן להקל לכל הדעות. לגבי מורה למוזיקה – כתבו פוסקים רבים שמותר לו ללמד כרגיל. יהי רצון שנזכה לשמוע במהרה קול מגינת לויים בבית המקדש. אמן.