מרחב הרב מנהל/ת - נועם יעקב הכהן

חכמים למדו אותנו שכל מי ש'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה'. נשאלת השאלה הפשוטה: האם באמת רק מי שמתאבל, מהרהר וחושב על בניינה של ירושלים יזכה לראות את בניינה של ירושלים? יש פירוש שאומר שאם נדייק במילים 'זוכה ורואה' לא כתוב שרק הוא יחיה בעת בניינה אלא זוכה ורואה ההתאבלות שלו מביאה אותו להיות עם מבט אחר על המציאות, הוא זוכה ל'משקפיים' מיוחדות המאפשרות לו להיות זה שרואה את בניינה. יש כאלו שיחיו ושחיים ליד ירושלים הנבנית אבל לא זוכים להבין שזהו בניינה. הם לא חיים בתודעה של ירושלים. המתאבלים עליה הם אלו שגם יודעים לראות אותה בשמחתה. "שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה".