לפני כחודש וחצי פנתה אלינו בטלפון בחורה שסיפרה לנו שאמה נפלה בסמוך לאולפנה לפני מס' חודשים. מס' תלמידות, ראו אותה נופלת ועזרו לה לקום, לקחו אותה לקופ"ח מאוחדת (הצמודה אלינו) ונשארו איתה שם. לא היו לה שמות שלהן, היא גם לא זכרה באיזה כיתה הן. היא רצתה מאוד להיפגש עימן ולהודות להן. אתמול הגיעה רגינה לאולפנא, ספרה לצוות את שארע ונפגשה עם הבנות מיא' טוהר ונוי על מנת להודות להן. לבנות זה היה ברור מאליו שזה מה שצריך לעשות...ושזה מה שכל אחד היה עושה במקומן. הלוואי! לנו רק נותר לומר- יישר כח!! והרבה בריאות!!